ettihas@gmail.com

הדין האמריקאי בניגוד לדין האירופאי נותן כמעט הגנה מוחלטת לגוגל ולפייסבוק בשל הטענה של אוטומטיות השירות. לפיכך לא ניתן לתבוע את גוגל ופייסבוק בלשון הרע בארה"ב בגלל הגנת  סעיף 230 חוק ההגינות בתקשורת (Article 230 to Communication Decency Act), המקנה לספק שירות מקוון (כמו גוגל או פייסבוק) פטור כמעט מלא מכל לשון הרע שנכללת בו בשל תוכן שמעלים אליו צדדים שלישיים.

בדין הישראלי לא אומץ מנגנון ההגנה של  אוטומטיות השירות  אך הפסיקה איננה חד משמעית ועדין מחפשת את דרכה.

תביעה שהוגשה נגד שירות השלמת השאילתות של גוגל על ידי צחי רוזנטל מראשון לציון הסתיימה בפשרה לטובתו. כאשר רוזנטל הקליד את שמו במנוע החיפוש השלימה גוגל את צירוף המלים לשמו  עם המלים "רמאי ונוכל". תשובתה של גוגל שמדובר באלגוריתם אוטומטי נדחתה. ובסופו של הליך משפטי הסירה גוגל את התוצאות הפגעניות ופיצתה את רוזנטל בסך של 30,000 ₪ .

במקרה אחר דחה בית המשפט את עתירתו של עו"ד עמי סביר נגד גוגל העולמית. כאשר בית המשפט קבע כי גוגל  העולמית איננה אחראית לפגיעה מצד שלישי (שאול בר נוי) במנוע החיפוש שלה. באשר לאחריותה של גוגל, פסקה השופטת חנה ינון כי גוגל אינה אחראית, בעיקר משום האופן האוטומטי שבו נוצרות תוצאות החיפוש. "המידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל, ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע… אין מקום לחייב את גוגל, כמנוע חיפוש, באחריות לפרסום תוכן מאמר המפורסם על-ידי האתר המפרסם", פסקה.

השופטת נימקה את דחיית התביעה נגד גוגל, בין היתר באופיו האוטומטי של ה"זחל": "מנוע החיפוש מבוסס על 'זחל' העובר בין דפי האינטרנט השונים ויוצר באופן אוטומטי לחלוטין – אינדקס המאפשר להגיע במהירות מכל מילה או צירוף מילים לדפי אינטרנט ספציפיים. מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו אלא מציג קישורים לדפי אינטרנט שנערכו ופורסמו על-ידי צדדים שלישיים. מנוע החיפוש מתעדכן כל העת. בכל פעם שה'זחל' עובר באתר כלשהו, משתנה האינדקס בהתאם לתוכן העדכני". על בסיס זאת קבעה ינון כי גוגל אינה אחראית.

בכל זאת חשוב לזכור כי מול אופיו האוטומטי של אותו זחל ואולי גם מול הערכים  המקודשים של  חופש הביטוי וחופש זרימת המידע ניצבים ערכים חשובים לא פחות כמו זכותו של כל אדם לפרטיות ויותר מזה זכותו של כל אדם להיעזב לנפשו. לכל אדם זכות להיות אנונימי גם אם שמו מופיע במאגרים וברישומים שונים לטובתו או שלא לטובתו. אדם זכאי שבחלוף השנים ישכח עברו, ושעברו לא ירדוף אותו אם הוא רוצה בכך. במצב הדברים נכון להיום ענקיות המידע ומחוללות המידע אינן מאפשרות זאת. האיחוד האירופי מחמיר יותר נגד גוגל ומאפשר הסרות לפחות של דברי לשון הרע. הדין האמריקאי מקל מאוד ומעניק חסינות מרבית תוך שהוא פוגע פעמים רבות בזכות לפרטיות ובזכות להישכח. בתי המשפט בישראל עדין לא החליטו לאן פניהם מועדות.

קידום אתרים לעורכי דין בניית אתרים

למידע נוסף

03-5231419
ettihas@gmail.com

 אני מעוניין לקבל ניוזלטר עם מידע רלוונטי

Call
Mail