ettihas@gmail.com

לשון הרע בפייסבוק

ככל שמדובר בדיני לשון הרע באינטרנט הפסיקה עדין בחיתוליה ועדין היא מתחבטת בנוגע לעוצמת השוט. אך בשום אופן אין להקל ראש בפרסומים אלו.

הבלותי ושטחי ככל שיהיה השיח האינטרנטי בכלל ובפייסבוק בפרט,  פגיעתו של פרסום משמיץ בפייסבוק הוא ככל פרסום אחר. לא ניתן להסיר אחריות ממפרסמים השוטחים את הגיגיהם הסתמיים או את מר ליבם הזועם על קירות הפייסבוק שלהם, וזאת בעוד הם משחירים את פניהם של אחרים.

עו"ד אתי חסיד

בעלי פרופילים בפייסבוק שוגים לעתים  קרובות כאשר הם סוברים  שהקיר שלהם הוא חלקתם הפרטית ולכן הם יכולים לומר את אשר עם ליבם ולכבד את קהלם מנחת לשונם כאילו הם מצויים בין כתלי ביתם. אז זהו שלא. כאשר אדם מקים עמוד בפייסבוק הוא עושה 'פרסום' לכל דבר וענין. ומכיוון שכך הוא עשוי לחוב על פי דיני לשון הרע ודיני הפרת הפרטיות,  וחייב להיזהר בכבודם ובפרטיותם של אנשים.

בגדרה של  "לשון הרע" נכנס כל דבר שפרסומו עלול  להשפיל אדם בעיני הבריות, או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם,  לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח-ידו או במקצועו. כמו כן לבזות אדם בשל גזעו מוצאו, דתו , מינו, מקום מגוריו, או נטייתו המינית.

פרסום דברים פוגעניים הנכנסים להגדרה הזו, די לו בכך שהוא עשוי להגיע לאזני אדם נוסף זולת הנפגע. פרסום בפייסבוק הוא פרסום ברבים. גם אם למפרסם יש שני חברים בלבד, מדובר בפרסום על פי חוק איסור לשון הרע.

מבחינת לשון הרע יש לקחת בחשבון שגם אם בעל הקיר  מגביל את יכולת הצפייה והפעילות רק למספר מצומצם של חברים עדין תתקיים חבות.  מבחינת החוק, אין זה משנה מי נחשף לפרסום, גם אם רק 'החברים הקרובים' ייחשפו להשמצה, הרי שמתקיים יסוד הפרסום. כמו כן לא משנה כמה חברים יש למפרסם, מבחינת התקיימות העילה אין הבדל אם  מאה אלף אנשים נחשפו לפרסום בנוסף לנפגע או רק אדם אחד.  מספיק שהנפגע  יוכיח שההשמצה פורסמה על פלטפורמה פומבית כלשהי, במקרה זה פייסבוק, כדי שהמפרסם יחויב בתשלום פיצוי על פי החוק.

שלא כמו בפרסומים אחרים באינטרנט, פרסום מכפיש בפייסבוק מזוהה עם בעל הפרופיל, לפיכך המפרסם צפוי להיתבע ולהיות מחויב בתשלום פיצויים גבוה.  התשלום, אגב, הוא ביחס ישיר לתפוצת הפרסום. ויש לקחת בחשבון שתפוצת הפייסבוק עשויה להיות גבוהה ביותר; סטטוס מקרי עשוי לזכות באלפי שיתופים ולייקים, וזאת על ידי  גולשים שאינם בהכרח חבריו של בעל הפרופיל.

הפסיקה הישראלית עדין מתקשה 'לעכל' את הפרסומים בפייסבוק ככלי תקשורת רגיל. עד היום ניתנו מספר מצומצם של פסקי דין, חלקם מחמירים חלקם פחות. נביא כאן שני פסקי דין המשקפים תפישות עולם מנוגדות של בית המשפט;

בפרשה הראשונה, שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה  בבאר-שבע, תבעה אישה את מי שהיה בעלה בגין ביטויי גנאי מעליבים שרשם על קיר הפייסבוק שלה. בית המשפט ראה בחומרה רבה את הדברים שנכתבו, וייחס משקל רב לעובדה שהפרסום נעשה באופן שחשף את הדברים מיידית למספר רב של משתמשים. בנסיבות אלה, בית המשפט חייב את המפרסם בפיצוי בסך 25 אלף שקל ועוד 12 אלף שקל שכר-טרחת עורכי דין.

"מאפייניה של הרשת החברתית מאפשרים לאדם לשבת בביתו, להעלות עמדותיו והגיגיו על הכתב ובלחיצת מקש, שבריר שניה, להפכם לנחלת הכלל." נכתב בפסק הדין. השופטת ראתה לנכון להחמיר עם התובע רק היות שדברי ההשמצה הקשים והירודים פורסמו בפייסבוק.  ואכן  בסיומו של פסק הדין יוצאת השופטת  בקריאה נרגשת  ויוצאת דופן ומזהירה:  פייסבוק" יכול להיות אמצעי קטלני של ממש, ….נורות האזהרה דולקות וכעת יש לחדול את התופעה. אין זה ה"פייסבוק" שאשם, כשם שאקדח אינו יורה אלא אם יורים בו."

גישה מתונה יותר הציג בית המשפט המחוזי בירושלים. על פי גישת המחוזי הבעת דעות באמצעות הפייסבוק מהווה כלי להעברת תוכן דיגיטלי שלעתים נבלע בהמון המידע המופיע על המסך ובהרף עין נשכח ונעלם. על פי גישה זו פרסומים אלו מאופיינים בשטחיות ודברי הבל ואשר על כן אין לקחת אותם ברצינות רבה מידי.  תוך שיש להדגיש כי לא כל פרסום מגונה מהווה לשון הרע והחלת דיני לשון הרע מחייבת זהירות רבה והתאמות ליתר כלי התקשורת.

אבל אין לטעות, הבלותי ושטחי ככל שיהיה השיח האינטרנטי בכלל ובפייסבוק בפרט,  פגיעתו של פרסום משמיץ בפייסבוק הוא ככל פרסום אחר. לא ניתן להסיר אחריות ממפרסמים השוטחים את הגיגיהם הסתמיים או את מר ליבם הזועם על קירות הפייסבוק שלהם, וזאת בעוד הם משחירים את פניהם של אחרים. ככל שמדובר בדיני לשון הרע באינטרנט הפסיקה עדין בחיתוליה ועדין היא מתחבטת בנוגע לעוצמת השוט. אך בשום אופן אין להקל ראש בכך.

קידום אתרים לעורכי דין בניית אתרים

למידע נוסף

03-5231419
ettihas@gmail.com

 אני מעוניין לקבל ניוזלטר עם מידע רלוונטי

Call
Mail