ettihas@gmail.com

עו ד לשון הרע – אתי חסיד

לשון הרע, לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, הינה דבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות, להעליב, או לפגוע באדם. עו ד לשון הרע אתי חסיד מרחיבה –

כפי שהבהרנו לא אחת,  נדרש שהפרסום יגיע לכדי אדם אחד נוסף למושא הפרסום כדי שייחשב פרסום כי אם יישאר במסגרת מערכת היחסים בין המפרסם והנפגע לא ייחשב לפרסום על פי החוק.

לדאבון הלב, לעתים קרובות, הליכי גירושין רוויים בסערת רוחות. בני זוג ולעתים בליווי קרוביהם ובני משפחתם, מסתערים זה על זה חמושים במלים קשות שנועדו לפגוע ולשתק את הצד השני.

ככלל, לפי סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, רק לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בתביעות שבין בני משפחה. לכן, ככלל תביעת לשון הרע שתוגש בגין דברים שנאמרו בין בני משפחה יתבררו בבית המשפט לענייני משפחה.

ככלל מתגבשת עילת תביעה בלשון הרע כנגד בן או בת הזוג בכל מצב שבו בן הזוג מפרסם את דברי לשון הרע (דיבה) בפני צדדים שלישיים (שכנים, עוברי אורח, לקוחות, בני משפחה). מוכרים מקרים בהם בן הזוג או בת הזוג מפרסמים דברי לשון הרע אחד על השני בפומבי באמצעות שלטים וגם כמובן באמצעות האינטרנט, ולרוב בפייסבוק. בשנים האחרונות מוכרת תופעה שבה בן או בת הזוג מגישים תלונות שווא במשטרה. ככל שיוכח שמדובר בתלונת שווא ניתן יהיה להגיש תביעה בלשון הרע.

ישנם לא מעט פסקי דין שהתקבלו בעקבות הגשת תביעות בגין לשון הרע בין בני זוג. בשנים האחרונות בתי המשפט מחמירים יותר ויותר, והם אף פוסקים בהתאם פיצויים ראויים.  להלן מקבץ דוגמאות:

  • לאחרונה חייב  בית המשפט השלום בחדרה  אישה ב-60,000 ש"ח לאחר שתלתה שלטים בשטחים ציבוריים של בניין משותף בו מתגורר בעלה לשעבר, עמו היא נמצאת בסכסוך גירושין מכוער. השלטים קראו לשכנים לגלות ערנות מאחר ושתי בנותיו חשופות לסכנה ברורה ומיידית מצד הגרוש, שזוהה בשמו ובמיקום דירתו בבית המשותף. הגרוש תואר בשלטים כאדם אלים, וכמי שבשל התנהלותו כלפי הבנות נמצא 'על הכוונת' של הרשויות – באופן שדיווח עליו למשטרה "בהוראת הרווחה". בית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע בוטה וחד משמעית.
  • בפסק דין נוסף חייב את האישה בסכום של 90,000 ₪ לאחר שזו הגיעה לקליניקה של הבעל לשעבר, בשעות קבלת קהל, עוררה מהומה וצעקה כלפי הבעל כינויי  גנאי-כמו סוטה, בפני לקוחותיו.
  • במקרה אחר הבעל לשעבר פגע בשמה הטוב של האישה, בכך שכתב עליה כי היא נרקומנית; האישה הוכיחה פגיעה קשה ברגשותיה שכן נאמר גם כי בשל הנרקומניות של האם נולדה הבת עם מום. הבעל לשעבר נמנע מלצמצם את הנזק בפרסום הודעת תיקון. בית המשפט קבע לאישה פיצויים בסך  100,000 ₪ .
  • במקרה נוסף אישה שכינתה את חברתו לחיים של בעלה לשעבר בכינוי מעליב ליד אנשים וחויבה לשלם לה  25 אלף שקל פיצויים.

למרות כל האמור לעיל, יש לשים  לב שדברים שנכתבו במסגרת כתבי טענות שהוגשו לבית משפט, או דברים שנאמרו או פורסמו במהלך הליך משפטי, הם דברו שמוגנים מכוח סעיף 13(5) לחוק (פרסומים מותרים), ולא ניתן לתבוע בגינם. כך למשל  לאחר שהוגש כתב אישום פלילי נגד הבעל בגין תקיפת אשתו. הגיש הבעל  כתב הגנה בו כלל  הכפשות קשות כנגד האישה. תביעת לשון הרע שהוגשה כנגד הבעל נדחה היות שאמרות הבעל כנגד האישה מוגנות  על ידי סעיף 13 (5) –  פרסומים מותרים.

באותה מידה מוגנים גם תסקירי פקידת סעד או העובדת הסוציאלית . בית המשפט קבע פעמים רבות כי תסקיר שנערך במסגרת הליך משפטי יחסה תחת הגנת הפרסומים המותרים (סעיף 13(5) הנ"ל), כשאין כל חשיבות לתוכנו של התסקיר אלא רק נדרש שהדברים ייאמרו תוך כדי דיון עם פקידת הסעד. הסיבה למתן הגנה רחבה כל כך על דברים שנאמרו לפקידת הסעד היא הרצון לאפשר לנחקרים להגיד את שעל ליבם מבלי שיחששו שתוגש נגדם תביעת לשון הרע.
אותה ההלכה תחול אף על תסקיריה של עובדת סוציאלית.

קידום אתרים לעורכי דין בניית אתרים

למידע נוסף

03-5231419
ettihas@gmail.com

 אני מעוניין לקבל ניוזלטר עם מידע רלוונטי

Call
Mail