לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




    תביעת דיבה

    לשון הרע והגנת הפרטיות

    זמינות

    התפתחות אמצעי התקשורת והטכנולוגיה הקלו על אפשרות הפגיעה בשם הטוב של אדם יחיד או של תאגיד. למעשה כל אדם שיש לו גישה לאינטרנט יכול להוציא דיבתו ולהפר את פרטיותו של אדם אחר בהינף נקישה על המקש. גם תהודת הדיבה מתרחבת באמצעות מנועי החיפוש, כל אדם שמקיש את שם הנפגע בגוגל נחשף לדיבה שהופצה במרחבי הסייבר. האנונימיות, וחוסר הזיהוי הופכים את האינטרנט לזירת הכפשות ושיסוי בהיקפים יומיומיים.

    במקביל, התחזקה המודעות לזכותו היסודית של אדם לשמו הטוב ולשמירת פרטיותו,  ובהתאם לכך רבות התביעות המוגשות כיום בעילת לשון הרע ובעילת הגנת הפרטיות.

    מה היא לשון הרע?

    לשון הרע היא כל פרסום פוגע שנעשה בעל פה, בכתב או בדפוס לרבות ציור או שידור, שעשוי לעשות אדם או תאגיד מטרה לשנאה או ללעג, להשפיל או לפגוע במשרתו או במשלח ידו או מקצועו. גם ביזוי אדם בשל גזעו או מוצאו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית תיחשב ללשון הרע.

    לפיכך, אם אדם בוזה או הוכפש בפומבי באמצעות אמירה בעל פה, בכתב, בשידור, אם אותו אדם ביקש שהמפרסם יתנצל ויכחיש את הפרסום, ולא נענה, יש לו עילת תביעה. במקרים כאלה חשוב ורצוי שהנפגע יפנה למשרד עורכי דין לשון הרע, על מנת להתמודד באופן משפטי עם הפוגע ולדרוש סעד של פיצוי עבור הפגיעה.

    לנפגע תקום עילה להגשת תביעת לשון הרע במקרים בהם שהשמצה היא שקרית (וניתן להוכיח את שקריותה), שהפרסום המשמיץ נעשה בפומבי הובא לידיעת אדם נוסף זולת הנפגע, ועושה הפרסום התבקש לתקן את שאמר ולהתנצל וסירב לעשות כן או חזר בו באופן שלא תיקן את ההכפשה.

    תביעת דיבה – האפשרויות המשפטיות

    לנפגע מלשון הרע עומדת אפשרות להגיש נגד הפוגע קובלנה פלילית, שסופה הרשעה פלילית של הנאשם בנוסף לאפשרות (תיאורטית אמנם) של עונש מאסר או קנס.

    הנפגע מלשון הרע יכול להגיש תביעה אזרחית עד לגובה של כ-140,000 שקל ללא הוכחת נזק, או אם הוא יכול להוכיח נזק ממשי באפשרותו לתבוע ללא הגבלת סכום בהתאם למידת הנזק.

    ניתן להגיש כתב תביעה וקובלנה בו זמנית, שני ההליכים לא סותרים אחד את השני.

    יתרונות ההליך המשפטי

    במקרים רבים, עצם הטיפול המשפטי יש בו כדי לתקן את העוול, מאחר ובאמצעות ההליך המשפטי מכחיש הנפגע את שיוחס לו על ידי הפוגע, ומאותת לציבור כי אינו משלים עם דברי הדיבה שהופצו נגדו. על ידי הגשת התביעה מחייב התובע את הפוגעים לקחת בפומבי אחריות על דבריהם: להוכיח את הדיבה או להתנצל ולשלם פיצוי לנזקים שנגרמו לו.

    דרך ההוכחה

    במסגרת ההליך המשפטי, יבדוק בית המשפט האם ההשמצה הוצגה כדעה או כעובדה, כיצד נתפשת האמירה המשמיצה בעיני הציבור, מה מידת הנזק שנגרם לנפגע, האם המפרסם הפוגע ביקש באופן כנה להקטין את הנזק באמצעות התנצלות והכחשה.

    כמו כן עורך בית המשפט בדיקה אובייקטיבית של לשון הרע, הבדיקה היא לפי "האדם הסביר" – איך האדם הסביר הבין את הביטוי בנסיבות אמירתו. האם הביטוי נתפש כביטוי מכפיש ומשפיל, או שמא מדובר בביטוי שלא נתפש כביטוי מעליב במובן הטבעי והסביר שלו. במקרה האחרון הביטוי לא ייחשב כלשון הרע.

    קשיים

    קשיים שיכולים לעמוד בפני תובע בתביעת לשון הרע יכולים להיווצר במקרים בהם אין הוכחה שהדברים המשמיצים אכן נאמרו או פורסמו, או שלנפגע אין שם טוב במיוחד, או כאשר הנפגע מתקשה להוכיח שנגרם לו נזק.

    כאשר ההכפשה היא נגד קבוצה, תובע בודד הרואה עצמו כחלק מהקבוצה לא יוכל לתבוע בגין דברי הגינוי הקבוצתיים, כיוון שאז יוטל עליו נטל קשה להוכיח כי הפגיעה נעשתה בו אישית.

    הערכת הנזק

    הערכת עוצמת הנזק בפגיעה מלשון הרע איננה פשוטה. בית המשפט קובע את גובה הפיצוי לפי מספר קריטריונים שביניהם: חומרת לשון הרע, תפוצת הפרסום, נכונות המפרסם להתנצל, מניע המפרסם ותום ליבו, שמו הטוב של הנפגע, והנזק הכספי הישיר שנגרם לנפגע.

    החוק מגן מפני תביעות לשון הרע במקרים מסוימים

    לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע אם הדברים נאמרו בישיבת כנסת, ועדה ממלכתית, ישיבת מועצת העיר, במסגרת דיון בבית המשפט, או במסגרת בורריות, דברי עורכי דין במהלך התדיינות משפטית או בחומר כתוב שהוגש לתיק בית המשפט, דברים שנאמרו במסגרת תלונה לרשות מוסמכת (כשמותר היה להתלונן אצל אותו גורם), כשהדברים נאמרו כביכול כ"סאטירה", או במסגרת בידורית, הומוריסטית שתכליתה הגזמה ובקורת.

    המגמה

    בשנים האחרונות, ישנה מגמה ברורה לטובת תובעים ובתי המשפט אף פוסקים פיצויים סבירים. בית המשפט העליון למשל גילה לאחרונה העדפה ברורה להגנה על השם הטוב מול חופש הביטוי, ערך יסוד אותו מאזן בית המשפט מול הפגיעה בשם הטוב. כך למשל בתביעת לשון הרע של נתן שרנסקי נגד יולי נודלמן על ספר שפרסם האחרון, קבעה השופטת אילה פרוקצ'יה כי יש לפרש בצמצום את הסעיף המגביל את גובה הפיצויים שניתן להטיל בגין לשון הרע, וכך נפתחה הדרך  להטיל פיצויים מרתיעים במיוחד בגין הוצאת דיבה על אישי ציבור.

    אין בתוכן הנאמר לעיל משום מתן ייעוץ משפטי ואין הוא בא להחליף ייעוץ שכזה. הסתמכות על הנאמר הינה באחריות המסתמך בלבד.

    תביעת לשון הרע

    תביעת לשון הרע

    חוק לשון הרע נועד לאזן בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. הגשת תביעת לשון הרע תלויה בקיומם של שני תנאים: הראשון הוא פרסום והשני לשון הרע. לשון הרע היא כל ביטוי שיש בו כוונה או אפשרות לפגיעה בשם הטוב, ושעלול לבזות ולהשפיל אדם ואף לפגוע במשלח ידו.

    מטרות תביעת לשון הרע

    תביעת לשון הרע עשויה להיות בעלת מספר מטרות. כפעולה משפטית, מטרותיה של תביעה במקרים של לשון הרע הן לבקש סעד משפטי בגין הנזק שנגרם מההצהרה המשמיצה. המטרות הספציפיות של תביעת לשון הרע עשויות להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה, אך בדרך כלל הן כוללות: פיצוי בגין הנזקים, פעולת תיקון, עונש לנתבע והגנה על המוניטין. בדרך כלל אחת המטרות העיקריות של תביעת לשון הרע היא קבלת פיצוי על הנזק שנגרם מההצהרה המשמיצה. זה עשוי לכלול פיצויים בגין אובדן הכנסה, פגיעה במוניטין, עוגמת נפש והפסדים אחרים.
    מטרה נוספת של תביעת לשון הרע היא להשיג פעולה מתקנת לטיפול בנזק שנגרם מההצהרה המשמיצה. זה עשוי לכלול דרישה מהנתבע לחזור בו מההצהרה, לפרסם התנצלות פומבית או לנקוט בפעולות מתקנות אחרות כדי להפחית את הנזק שנגרם.
    במקרים מסוימים, התובע עשוי לדרוש פיצויים עונשיים בנוסף לפיצויים. פיצויים עונשיים נועדו להעניש את הנאשם על התנהגותו הפסולה ולהרתיע התנהגות דומה בעתיד.
    לבסוף, מטרת תביעת לשון הרע היא להגן על המוניטין של התובעים ולהחזיר את שמם הטוב. הדבר עשוי להיות חשוב במיוחד במקרים בהם המוניטין המקצועי או האישי של התובע נפגע מההצהרה המשמיצה. וכן, להרתיע אנשים אחרים מלבצע לשון הרע.

    ייעוץ משפטי מקיף ומקצועי

    ככלל, מטרותיה של תביעת לשון הרע הן לתת סעד משפטי לנזק שנגרם מההצהרה המשמיצה ולחייב את הנתבע באחריות למעשיו. עורך דין מנוסה יעזור לך להבין את האפשרויות המשפטיות שלך ולפתח אסטרטגיה להשגת מטרותיך בתביעת דיבה. עורכת הדין אתי חסיד היא בעלת התמקצעות עמוקה בהוצאת דיבה ודיני לשון הרע. והיא בעלת ניסיון ומומחיות לספק מענה לכל סוגיה וצורך בתחום של הוצאת דיבה ופרסום לשון הרע עד להשגת התוצאה המשפטית הרצויה עבור הלקוח.

    שתף

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית בתשלום

    מלאו את הפרטים וניצור קשר בהקדם




      תביעות לשון הרע

      מטרת תביעת לשון הרע היא לבקש סעד משפטי בגין הנזק שנגרם מהפרסום המשמיץ. המטרות הספציפיות של תביעת לשון הרע עשויות להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה, אך בדרך כלל הן כוללות: פיצוי בגין הנזקים, פעולת תיקון (חזרה מההכפשה), עונש לנתבע והגנה על המוניטין. אחת המטרות העיקריות של תביעת לשון הרע היא קבלת פיצוי על הנזק שנגרם מהפרסום המשמיץ. הפיצויים הם בגין אובדן הכנסה, פגיעה במוניטין, עוגמת נפש והפסדים אחרים.

      תלונת שווא עילה לתביעת לשון הרע

      שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה נגדו מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב וכן בגין נזקי הפגיעה. באופן עקרוני, המחוקק ראה לנכון להגן על מתלוננים על עבירות, כדי למנוע מצב בו אנשים יחששו מלהתלונן. ברוח זו, בעבר נקבע כי רק אם המתלונן לא האמין באמיתות התלונה הדבר ייחשב ללשון הרע. הוכחת אמונתו הסובייקטיבית של המתלונן יצרה קושי ראייתי משמעותי ולמעשה סתמה את הגולל על תביעת הנפגע. למעשה, כמעט ולא ניתן היה להוכיח את חוסר תום ליבו של מי שהתלונן תלונת שווא. עם זאת, במשך השנים בתי המשפט צמצמו את תחולת תום הלב והחילו בהתאם לנסיבות ספציפיות מבחנים אובייקטיבים שהקלו על הוכחת אשמתו של המתלונן תלונת שווא.

      חוק איסור לשון הרע

      חוק איסור לשון הרע מפרט מהם התנאים להתגבשות עילת תביעה בלשון הרע.

      תנאי ראשון הוא פרסום שהגיע לידיעתו של אדם נוסף למושא הפרסום.  המשמעות היא, שאם הדברים נאמרו לאזניו של אדם שאליו הם היו מכוונים, הדבר לא יהווה פרסום. כך למשל  שמעון ניהל שיחה פרטית בוואטצאפ עם שכנו ראובן, במהלך השיחה הטיח שמעון בראובן שהוא גנב כספים מקופת הועד. במצב דברים זה לא תהיה לראובן עילת תביעה נגד שמעון. אלא שלאחר מכן חזר שמעון על דבריו גם בוואטסאפ הכללי  בו חברים כל דיירי הבניין. ככל שהדברים שקריים שמעון עשוי להיתבע בשל הדברים שכתב בוואטסאפ הכללי . לפיכך הפרסום חייב להיעשות בפומביות הכוללת מינימום אדם אחד שאינו מושא הפרסום.

      חוק איסור לשון הרע דברי הסבר

      התנאי השני מתייחס לתוכן הפרסום ולמשמעותו – האם מדובר בפרסום המהווה לשון הרע? הבדיקה נעשית בעזרת פרמטרים אובייקטיביים בלבד. השאלה הנשאלת היא כיצד כיצד האדם הסביר שהוא אדם רגיל מהישוב היה תופש את הפרסום. רגשותיו של מושא הפרסום אינם נלקחים בחשבון במובן זה שיכול אדם להיפגע מאמירה שבעיני האדם הרגיל כלל לא מהווה פגיעה. כך למשל, גדופים ברוב המקרים אינם מהווים לשון הרע, הואיל ובד"כ מעצם טבעם אף אחד לא מייחס להם אמת.

      חשוב לדעת

      גם המדדים האובייקטיביים לא תמיד מוחלטים. כך למשל האם, לטעון כלפי אדם החי בקהילה דתית שהוא למעשה חילוני שאינו שומר שבת , היא אמירה מכפישה? שהרי אין במילה חילוני כדי להכפיש. עם זאת, אמירה על כך שאדם הוא חילוני בסביבה דתית עשויה להיות מבזה שאף יכולה להוביל לנידוי. במקרה כזה תיחשב האמירה לשון הרע.

      תביעות דיבה

      תביעת דיבה או הוצאת דיבה מונחים זהים וחליפיים למונח תביעת לשון הרע. המוציא דיבתו של אדם עשוי להיתבע בעילת לשון הרע. הדין הישראלי לא מבחין בין הוצאת דיבה לבין הוצאת לשון הרע. אף כי בעבר היה מקובל לייחס את המונח 'הוצאת דיבה' לפרסומים מבזים שקריים לחלוטין  ואילו המונח 'לשון הרע' התייחס לפרסומים שיש בהן מן האמת.

      מתי פרסום אמת יכול להוות לשון הרע?

      הגנה חשובה העומדת לנתבע בלשון הרע, היא הגנת "אמת דיברתי" שבסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. ואולם, כאשר מפרסם לשון הרע טוען כי 'אמת דיבר' הנטל עובר אליו להוכיח לא רק את אמיתות הפרסום אלא גם את האינטרס הציבורי שהיה בפרסום. פרסומים מבזים ומכפישים יכולים להיות אמת אך אין כל אינטרס ציבורי לפרסם אותם. כך למשל, פרסום המתייחס למשקלו של אדם וכינויו "שמן" בהקשר שלילי ופוגעני יהווה לשון הרע גם אם האדם שאליו כוון הפרסום באמת שמן. זאת מכיוון שלא היה כל אינטרס ציבורי בפרסום.

      שאלות תשובות - לשון הרע

      מה ייחשב ללשון הרע?

      לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו (גזעו, נטייתו המינית, מינו, דתו וכדומה) או בגין התנהגותו.

      מדובר בהגדרה רחבה ביותר. עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע מתגבשת ברגע שמתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כמשמעות המונח "פרסום" בסעיף 2 לחוק, כלומר הביטוי הגיע לאדם אחד זולת הנפגע (2) תוכן הביטוי שפורסם עלול לפגוע בשמו הטוב של מי שהביטוי עוסק בו.

      מי יכול לתבוע מכוח חוק איסור לשון הרע?

      כל אדם יכול לתבוע וכן חברה מפלגה אגודה עמותה וגופים שהם ישות משפטית תאגידית. גופים שאינם תאגידים משפטיים כמו ועדים קבוצות, חבורות או ועדות ותתי ועדות אינם יכולים לתבוע תביעת לשון הרע..

      האם אדם בעל עבר פלילי יכול לטעון ששמו הטוב נפגע?

      הטענה כי לאדם אין שם טוב היא טענה מוכרת בתחום לשון הרע ונתבע רשאי לטעון אותה רק בשלב הנזק, כדי להפחית את הפיצויים שעליו לשלם.

      סעיף 22 לחוק מתיר לנתבע להוכיח שלתובע אין שם טוב כאשר הטענה נוגעת במישרין ללשון הרע, כלומר אם התובע תבע על כך שכונה גנב ובאמת הוא הורשע בגניבה.

      האם יש להוכיח נזק ממשי בתביעת לשון הרע?

      לא. לתובע יש שתי אפשרויות חלופיות: להוכיח את נזקיו באמצעות הבאת ראיות או לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק על כל פרסום. בשנת 1998, תוקן החוק ואומץ הסדר חריג לפיו נפגע מלשון הרע יכול לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק שעומד היום על תקרה של 70,000 ₪ ואם מוכיחים יסוד נפשי של כוונה לפגוע כפל פיצוי כלומר 140,000 ₪. האפשרות לתבוע סכומים גבוהים יותר נותרה בעינה, אולם הפיצוי ייגזר מסכום הנזק הריאלי שהוכח במשפט. במקרה כזה יהיה על התובע להוכיח שנגרמו לו נזקים ממוניים שניתן לאמוד אותם, כמו למשל הפסד השתכרות, הפסד מוניטין, הפסד השקעה, וכיוצא בזה.

      מה השיקולים שבית המשפט שוקל בבואו לקבוע פיצויים?

      לבתי המשפט סמכויות רחבות בפסיקת פיצויים לנפגעי לשון הרע. הסכום הנפסק במשפט לשון הרע נגזר מחומרת לשון הרע, תפוצת הפרסום המהווה לשון הרע, זהות הנפגע מלשון הרע, רשלנותו של המפרסם, מניעיו של מי שפרסם לשון הרע ותום ליבו, שמו הטוב של הנפגע מלשון הרע, הנזק הכלכלי הישיר שנגרם לנפגע מלשון הרע, נכונותו של המפרסם להתנצל פרמטר נוסף שמשתכלל בקביעת הפיצויים הוא שמו הטוב של הנפגע.

      האם אפשר לתבוע תביעת דיבה על פרסום בפייסבוק וברשתות חברתיות?

      חוק איסור לשון הרע שנחקק ב-1965 אינו מתייחס לרשתות החברתיות ולעידן האינטרנט. עם עלייתן של הרשתות החברתיות עלתה השאלה האם ניתן להחיל את חוק איסור לשון הרע על פרסומים שהופצו ברשת הפייסבוק. התשובה חד משמעית – כן.

      דבר אחד ברור והוא שזירת הרשתות החברתיות מהווה בסיס פוטנציאלי רחב לפרסומים פוגעניים בתפוצה רחבה. פסיקות בית המשפט בעניין הפצת לשון הרע ברשתות החברתיות הן עדין בתהליך גיבוש. מדובר בתחום משפטי שעדין לא נאמרה בו המילה האחרונה.

      האם יש להטיל אחריות כלשהי על מנהלי אתרים?

      עמדת רוב הפסיקה ישראלית היא שבעל אתר גדול אינו יכול להיות אחראי בזמן אמת על כל המידע שמעלים גולשים בטוקבקים שונים. בישראל אומץ "נוהל הודעה והסרה", שלפיו על הנפגע לפנות מיוזמתו אל בעלי האתר או מנהלי הפורום ולבקשם להסיר את הפרסום הפוגעני, וכל עוד הם אכן מסירים את הפרסום הפוגעני בתוך זמן סביר, הם אינם נושאים באחריות לפרסום.

      במידה והם מסרבים להסיר את הפרסום הפוגעני, הרי הם עוולים כלפי התובע בעוולת הרשלנות, ולא רק בעוולת לשון הרע.

      האם אפשר לתבוע על תלונת שווא במשטרה?

      כעיקרון, התשובה היא כן. הכלל הוא שתלונות אשר הוגשו לרשות מוסמכת כמו המשטרה בתום לב יזכו להגנה מפני תביעות לשון הרע בהתאם להגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע.

      בשנים האחרונות, בתי המשפט צמצמו את תחולת הגנת תום הלב ואף עקפו את ההגנה הרחבה שהעניקה בעבר ההלכה למגישי תלונות השווא, בהחילם מבחנים אובייקטיביים בהתאם לנסיבות המקרים הספציפיים. לפיכך, שלא כבעבר, כיום אפשרי לנפגע, במידה והתלונה מתבררת כתלונת סרק, להגיש תביעה משפטית בעילת לשון הרע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

      האם ניתן לתבוע בגין הוצאת לשון הרע במהלך משפט?

      התשובה היא שלילית. לא ניתן לתבוע על הוצאת לשון הרע בגין פרסומים שנעשו בקשר להליך השיפוטי. סעיף 13(5) לחוק קובע שפרסום של בעל דין או בא כוחו או עד במהלך דיון לא יהווה עילה בגין לשון הרע. בפרשת חיר נגד גיל בה שני עורכי דין ניהלו מלחמה מילולית קשה ומבזה בין כתלי בית המשפט, נקבעה הלכה מושרשת לפיה חלה הגנה מוחלטת על כל שלב משלבי ההליך, החל בכתבי הטענות, עובר דרך העדת העדים וכלה בשלב הסיכומים ומתן פסק-הדין. בהלכה מאוחרת יותר, נקבע כי ההגנה אף חלה בשלב שליחת מכתב ההתראה.

      בכמה מהפסיקות המאוחרות, הועלתה טענה שיתכן והלכה זו היא רחבה וקיצונית. ויתכן כי במקרים חריגים בהם הדברים נאמרו מתוך רשעות וזדון ובחוסר תום לב קיצוני ההגנה לא תחול. ולכן יתכן שבעתיד בתי המשפט ישללו את ההגנה המוחלטת.

      אם קללות וגידופים ייחשבו לשון הרע?

      קללות וגדופים במבחן אובייקטיבי מהוות לשון הרע, אך קביעת הפיצויים תהיה בהתאם לנסיבות העניין. בעבר נפסקו פיצויים לאדם לגידופים כמו שקרן, מנוול, שטן, אייכמן, צורר יהודים ועוד. עם זאת, בתי המשפט מתייחסים בהסתייגות לתביעות לשון הרע בגין קללות וגידופים; והסיבה לכך היא השימוש הנפוץ בקללות בישראל ובשל כך החשש מהצפת בתי המשפט. משום כך בתי המשפט לא ממהרים לתת סעד לתובעים בשל קללות.

      האם השמצת בית עסק מהווה לשון הרע?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      האם ניתן לתבוע מבעל אתר האינטרנט לגלות זהות של משמיץ מתחזה?

      במצב המשפטי הנהוג היום בישראל, עד שיחוקק חוק שיסדיר עניין זה, לא ניתן לחייב בעל אתר לחשוף זהות משמיץ מתחזה. מנהל האתר איננו שקול לעורך אמצעי התקשורת המסורתיים כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, ולכן לא נושא באחריות כך קבע ביהמ"ש העליון, בהעדיפו את ההגנה על הפרטיות על פני שמו הטוב של הנפגע.

      לצערנו, בהעדר כל נורמה מחייבת בעניין, נוצר למעשה מצב של הפקרות מוחלטת שמונעת מהנפגע להיפרע מהפוגע. עם זאת, הנפגע רשאי להיפרע מבעלי האתר, שאחריותו מתגבשת עם קבלת בקשה להסיר את הפרסום.

      אילו הגנות עומדות לנתבע בתביעת לשון הרע?

      החוק מעמיד לנתבע שורה של הגנות: הראשונה והחשובה היא הגנת אמת דיברתי – כשהנתבע טוען שהפרסום משקף אמת אובייקטיבית שיש בה עניין ציבורי. בעניין ציבורי, הכוונה שהפרסום משרת מטרה חברתית, מוסרית או ערכית.

      בסעיף 13 לחוק, נקבעו עוד 11 הגנות של פרסומים מותרים הדברים אמורים לגבי פרסומים של חברי כנסת, ישיבות ממשלה, מבקר המדינה, ועדות חקירה, פרסומים שנעשו תוך דיוני משפטי וגם פרסומים שיש הרשאה חוקית לעשות, למשל כתיבת חוות דעת של בעלי תפקידים ציבוריים.

      מערכת הגנות נוספת, היא הגנות תום הלב שבסעיף 15 לחוק. זו מערכת מורכבת ורחבה ומונה 12 קבוצות, למשל פרסום שנעשה תוך חובה חוקית מוסרית או חברתית, פרסום שנועד להגן על עניינים אישיים לגיטימיים ופרסומים שהם הבעת דעה על עניינים או דמויות ציבוריות ועוד. פרסומים מוגנים נוספים הם: סאטירה, ובקורת אמנותית.

      האם אפשר להגיש תביעה בשם ציבור (כל הערבים, כל היהודים וכד')? האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעילת לשון הרע?

      התשובה היא לא. תביעת לשון הרע צריכות להיות מוגשת באופן ספציפי על ידי הנפגע או הנפגעים. החוק קובע מפורשות כי לשון הרע על ציבור יכול להניב רק הליך פלילי וזאת רק באישור היועץ המשפטי לממשלה. עד היום לא ניתן אישור כזה. חוק תובענות יצוגיות קובע רשימה סגורה של עילות ומקרים המאפשרים הגשת תביעה ייצוגית, לשון הרע לא מצויה ברשימה.

      האם ניתן להוציא צו מניעה נגד שידור תוכנית או כתבה שיש בהן לשון הרע?

      כעיקרון, התשובה היא כן; ניתן למנוע פרסום עוד קודם לפרסום. ניתן להגיש בקשה לקבלת צווים זמניים במסגרת תביעת דיבה. במקרים כאלו, חשוב לפעול ללא שיהוי ובזריזות. אבל, בית המשפט קבע כי המניעה המוקדמת היא צעד חריג הפוגע קשות בחופש הביטוי. לפיכך, הדבר אפשרי אך דורש מיומנות משפטית וחשיבה אסטרטגית ברמה גבוהה.

      האם אפשר לתבוע לשון הרע אם ההשמצה היא ברמז?

      חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת דיבה (לשון הרע) יכולה להיאמר במפורש או במשתמע. כלומר ניתן להגיש תביעה בגין הוצאת דיבה גם במקרה בו הזיהוי של הנפגע הוא מרומז. במקרים כאלו מוטל נטל על התובע להוכיח שאכן הפרסום מתייחס אליו ומכוון אליו.

      מה ההבדל בין קובלנה פלילית לתביעה רגילה?

      חוק איסור לשון הרע קובע כי, הוצאת לשון הרע היא עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית. מדובר בהסדר מיוחד המאפשר לאדם פרטי לפתוח בהליך פלילי כנגד אדם אחר, דבר ששמור בד"כ למדינה. הדרישה המקדמית לקיומה של עילה להגשת קובלנה פלילית, קשור למספר הנמענים לפרסום. בתביעת אזרחית די באדם אחד זולת הנפגע, ובקובלנה פלילית, יש צורך ב-2 אנשים זולת הנפגע. מלבד זאת, צריך לקחת בחשבון שתביעה פלילית היא קשה יותר להוכחה ונטל ההוכחה הדרוש הוא גבוה מזה הדרוש בתביעה אזרחית. כמו כן בהליך הפלילי על בית המשפט להשתכנע שהמשמיץ התכוון באופן מכוון לפגוע בתובע..

      האם ניתן לתבוע בעילת לשון הרע בשם אדם שהלך לעולמו?

      סעיף 5 לחוק איסור לשון הרע קובע כי בלשון הרע שפורסמה על המת אין עילת תביעה אזרחית. עם זאת, תהיה בפרסום שכזה עילה להגשת כתב אישום כנגד המפרסם אם הדבר התבקש ע"י בני משפחתו הקרובים של הנפטר. הגורם שמאשר הגשת כתב אישום במקרה כזה הם הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. מאז הקמת המדינה, היועץ המשפטי לא אישר אף בקשה של בני משפחה להגיש כתב אישום כנגד מפרסם.

      אם קרה מקרה שבו מגיש התביעה נפטר במהלך בירורה, יכולה משפחתו הקרובה להמשיך את התביעה, אם תודיע בתוך חצי שנה על רצונה להמשיך את התביעה בשמו של התובע המקורי שנפטר. כמובן, שבמידה והתביעה הייתה תלויה בעדותו של התובע שנפטר, יהיו קשיים רבים בהוכחת התביעה.

      מהי תביעת השתקה SLAPP?

      תביעות אלה מוגשות בדרך כלל על ידי אנשים או גופים בעלי כוח ומשאבים כלכליים, ומטרתן להשתיק פעילות או ביקורת ציבורית. כלומר תביעת שמטרתה היא השתקת הנתבע ולא פגיעה בשם הטוב.

      אפיונים (העיקריים) לתביעות השתקה, הם: (א) פערי כוחות כלכליים בין הצדדים; (ב) סכום תביעה מופרז עד כדי שאין לו אחיזה בדין; (ג) טענות סרק עובדתיות ומשפטיות שתכליתן להתיש ולא לברר מחלוקות ענייניות; (ד) תביעה שהגשתה – ובחינתה – עלולים להרתיע את הציבור מהשתתפות חופשית בדיונים ציבוריים.

      במשפט הישראלי טרם התפתחה דוקטרינת דחיית תביעת השתקה, משום ששיטת המשפט הישראלית מקדשת את זכות הגישה לערכאות, ולכן עדין לא קרה שתביעה המזוהה כתביעת השתקה סולקה על הסף.

      דילוג לתוכן